חתן הולך על ארבע של טוואדה יוקו הוא ספר מוזר. הוא מכיל שתי נובלות, הראשונה ריאליסטית והשנייה פנטסטית, אם כי גם בראשונה ניתן לומר שהאווירה משונה עד כדי אבדן תחושת הריאליזם ובשנייה ניתן לומר שיכולה להיות גם פרשנות ריאליסטית לרובד הפנטסטי. קשה לי להגיד משהו מוצק על צמד...

לספר הזה יש את כל המרכיבים הנכונים כדי להפוך לרב מכר. סיפור נוגע ללב על מקום רחוק, מערכות יחסים סבוכות לבלי התר, ואהבה גדולה. קראתי אותו בשלושה ימים, דבר נדיר עם עומס הספרים שעלי לקרוא לעבודה, ועובדה זו כשלעצמה הופכת אותו לספר מומלץ. עם כל חומר הקריאה שמחכה לי כל יום,...

1) איך הפכת להיות מו"לית? בעצם הפכתי למו"לית קצת מחוסר ברירה. פוטרתי מעבודתי בכתר כשהגיעה עורכת ראשית חדשה ורצתה להביא את האנשים שלה. חשבתי שאולי אמצא עבודה בהוצאה אחרת אבל אז הציע לי דובי איכנוולד להקים הוצאה משלי תחת כנפי הוצאת ידיעות ספרים וקפצתי על המציאה. אני באה...

אני מודה שאני קצת מכורה לספרים של לאוני סוואן. משהו בהומור העצמי של הדמויות שלה שובה את לבי שוב ושוב. האופן שבו משולבות בספר חיות המקבלות תכונות אנושיות גם הוא מוצא חן בעיני מאוד, ואני חושבת שהוא גם מסייע לסופרת להקטין מחשיבותן העצמית של דמויותיה. אבל אני לא כותבת...

הקריאה בספר הזה היא כמו שיחה עם חברה. את מאוד מתעניינת במה שיש לה לומר, והיא חולקת בנדיבות את חייה ומחשבותיה. אין ספק שגינצבורג אכן טובה במקצוע שבחרה לה, אם כי עושה רושם שזה יותר ממשלח יד עבורה, זאת דרך חיים. השיחה איתה נדמית חסרת מאמץ. כאילו ישבה רגע אחד ליד הקורא...

1) כיצד הגעת אל מקצוע עריכת התרגום? תמיד קראתי המון, ומתוך העניין שלי בקריאה הזדמן לי להכיר אנשים שעבדו בתחום ההוצאה לאור – בפורומים שעסקו בספרים (זה מה שהיה לנו פעם, במקום פייסבוק) וגם במקומות אחרים. כשהייתי סטודנטית עבדתי בתור עורכת ומאוחר יותר בתור ראש דסק במהדורת...

וידוי קטן: בשנים האחרונות קורה לי פחות ופחות שאני קוראת ספרים עבי כרס. אולי זה בגלל אבדן קשב עקב הביטים ההולכים ומתקצרים בחיינו, אולי בגלל קוצר הזמן ואולי בגלל שפיתחתי חוסר סבלנות לגרפומנים. בכל אופן, אין לי ספק שלא הייתי מגיעה לקריאת "חיים קטנים" לולא המלצה מקרית של...

טוב, קודם כל מתברר שאין איש כזה בנג'מין בלאק, אלא זה שם עט של ג'ון בנוויל. מה שרומז כבר לזה שהספר יתרחש באירלנד (לפחות בחלקו) ואני מחבבת את האירים, כך שהגעתי עם ציפיות. גם עטיפת הספר תרמה לציפיות כי היא כאילו רומזת לספר מתח. היא שחורה ועליה טביעות רגליים אדומות עם תג...

הספר מתאר בגוף ראשון אשה על הרצף האוטיסטי, אם כי המילה לא מוזכרת כלל במהלך הספר, וגם לא שום אבחון רלוונטי. קייקו איננה מצליחה למצוא לעצמה מקום בחברה מאחר ואינה מתאימה לדפוסים המקובלים. אין לה עניין במין או בזוגיות והיא אינה מתכננת להקים משפחה. היא מנסה לחקות את...