האושר שבתנועה // קלי מק'גוניגל

האושר שבתנועה הוא מכתב אהבה לפעילות גופנית. הוא לא מטיף לנו שצריך לעסוק בפעילות גופנית, אלא מדגים לנו כיצד להתאהב בה.

קלי מק'גוניגל, מחברת רב-המכר כוח הרצון, מראה שבפעילות גופנית יש הרבה יותר מאשר תועלת פיזית בלבד. פעילות גופנית עוזרת לנו להתחבר עם אנשים אחרים, לפתח אמפתיה, למצוא קהילה, לחוש אושר ולהילחם במגפות מודרניות כמו דיכאון, חרדה ובדידות.

בתערובת הייחודית האופיינית לה, המשלבת בין סיפורים אנושיים למדע, מק'גוניגל משרטטת את הקשר שבין תנועה להנאות הבסיסיות ביותר של המין האנושי. התוצאה היא נרטיב מהפכני שחורג מהטיעונים המוכרים בעד פעילות גופנית. הקוראים ילמדו מה הם יכולים לעשות בחייהם ובקהילתם כדי לרתום את כוחה של התנועה ליצירת אושר, משמעות וחיבור אנושי.

ד"ר קלי מק'גוניגל היא פסיכולוגית מחקרית, מרצה באוניברסיטת סטנפורד וכותבת מדעית זוכת פרסים, שספריה פורסמו עד כה בעשרים ושמונה שפות. האושר שבתנועה הוא ספרה השני הרואה אור בעברית בהוצאת הכורסא; קדם לו רב-המכר כוח הרצון.

 

"האושר שבתנועה הוא מיזוג בין מחקר מדעי, סיפור מעורר השראה ומכתב אהבה אישי לפעילות גופנית. הוא חושף כיצד מה שרבים תופסים כ'רק ספורט' הוא בעצם הרבה יותר מזה – לא רק דרך להשיג בריאות גופנית ונפשית, אלא גם אהבה, חיבור וקהילה. קלי כתבה ספר מרתק שכולם חייבים לקרוא." – בראד סטלברג, מחבר רבי המכר Peak Performance ו-The Passion Paradox; בעל טור ב-Outside Magazine

"תמיד האמנתי שבני האדם נולדו לרוץ, ולכן הייתי מרותק לספרה של קלי מק'גונגל החושף אמת רחבה הרבה יותר: נולדנו לנוע. האושר שבתנועה שוזר יחד תובנות מפתיעות ממדעי המוח, ביולוגיה אבולוציונית ופילוסופיה וטוען טענה מבוססת מדעית ומשכנעת על תפקידה של הפעילות הגופנית בחיזוק ההנאה, החיבור החברתי והתקווה בחיינו." – אלכס הצ'ינסון, מחבר רב המכר של הניו יורק טיימס: Endure: Mind, Body, and the Curiously Elastic Limits of Human Performance

"הספר הזה הזכיר לי שלא משנה על אילו פציעות או מכשולים אני צריכה להתגבר, אני תמיד יכולה למצוא שמחה בתנועה, ואני חזקה יותר ממה שאני חושבת!" – ג'סי גראף, מתחרה באמריקן נינג'ה ווריור וזוכת פרס פעלולנית השנה של Action Icon

THE JOY OF MOVEMENT

Kelly McGonigal

לקריאת פרק ראשון
תרגום: ניצן לפידות
תאריך הוצאה: ינואר 2022
קטגוריה: עיון
מספר עמודים: 232
עריכת תרגום: נעה סמלסון
סדר: יעל מיכלסון
עיצוב עטיפה: מירב רוט

האושר שבתנועה // קלי מק'גוניגל

THE JOY OF MOVEMENT

Kelly McGonigal

האושר שבתנועה הוא מכתב אהבה לפעילות גופנית. הוא לא מטיף לנו שצריך לעסוק בפעילות גופנית, אלא מדגים לנו כיצד להתאהב בה.

קלי מק'גוניגל, מחברת רב-המכר כוח הרצון, מראה שבפעילות גופנית יש הרבה יותר מאשר תועלת פיזית בלבד. פעילות גופנית עוזרת לנו להתחבר עם אנשים אחרים, לפתח אמפתיה, למצוא קהילה, לחוש אושר ולהילחם במגפות מודרניות כמו דיכאון, חרדה ובדידות.

בתערובת הייחודית האופיינית לה, המשלבת בין סיפורים אנושיים למדע, מק'גוניגל משרטטת את הקשר שבין תנועה להנאות הבסיסיות ביותר של המין האנושי. התוצאה היא נרטיב מהפכני שחורג מהטיעונים המוכרים בעד פעילות גופנית. הקוראים ילמדו מה הם יכולים לעשות בחייהם ובקהילתם כדי לרתום את כוחה של התנועה ליצירת אושר, משמעות וחיבור אנושי.

ד"ר קלי מק'גוניגל היא פסיכולוגית מחקרית, מרצה באוניברסיטת סטנפורד וכותבת מדעית זוכת פרסים, שספריה פורסמו עד כה בעשרים ושמונה שפות. האושר שבתנועה הוא ספרה השני הרואה אור בעברית בהוצאת הכורסא; קדם לו רב-המכר כוח הרצון.

 

"האושר שבתנועה הוא מיזוג בין מחקר מדעי, סיפור מעורר השראה ומכתב אהבה אישי לפעילות גופנית. הוא חושף כיצד מה שרבים תופסים כ'רק ספורט' הוא בעצם הרבה יותר מזה – לא רק דרך להשיג בריאות גופנית ונפשית, אלא גם אהבה, חיבור וקהילה. קלי כתבה ספר מרתק שכולם חייבים לקרוא." – בראד סטלברג, מחבר רבי המכר Peak Performance ו-The Passion Paradox; בעל טור ב-Outside Magazine

"תמיד האמנתי שבני האדם נולדו לרוץ, ולכן הייתי מרותק לספרה של קלי מק'גונגל החושף אמת רחבה הרבה יותר: נולדנו לנוע. האושר שבתנועה שוזר יחד תובנות מפתיעות ממדעי המוח, ביולוגיה אבולוציונית ופילוסופיה וטוען טענה מבוססת מדעית ומשכנעת על תפקידה של הפעילות הגופנית בחיזוק ההנאה, החיבור החברתי והתקווה בחיינו." – אלכס הצ'ינסון, מחבר רב המכר של הניו יורק טיימס: Endure: Mind, Body, and the Curiously Elastic Limits of Human Performance

"הספר הזה הזכיר לי שלא משנה על אילו פציעות או מכשולים אני צריכה להתגבר, אני תמיד יכולה למצוא שמחה בתנועה, ואני חזקה יותר ממה שאני חושבת!" – ג'סי גראף, מתחרה באמריקן נינג'ה ווריור וזוכת פרס פעלולנית השנה של Action Icon

לקריאת פרק ראשון
תרגום: ניצן לפידות
תאריך הוצאה: ינואר 2022
קטגוריה: עיון
מספר עמודים: 232
עריכת תרגום: נעה סמלסון
סדר: יעל מיכלסון
עיצוב עטיפה: מירב רוט

האושר שבתנועה // קלי מק'גוניגל

/ הקדמה /

מעטים הם הזיכרונות שאני יכולה לחשוב עליהם ולומר בוודאות: "הרגע הזה שינה את חיי." אחד מהם קרה כשהייתי בת 22. הייתי תלמידה לתואר ראשון בפסיכולוגיה ונרשמתי לסמינר בשם "הפסיכולוגיה של הביישנות". תמיד הייתי ילדה ביישנית, ובגיל 22 עדיין התמודדתי עם חרדה. המטלה שלנו בקורס היתה לעשות משהו שחשוב לנו, אבל שנמנענו ממנו עד עכשיו בגלל פחד או ספק עצמי. בחרתי להגשים את החלום ארוך השנים שלי להיות מדריכת כושר בקבוצות. כילדה הייתי מתעמלת בסלון מול קלטות כושר. בזמן שילדים אחרים חלמו להיות סאלי רייד – האסטרונאוטית האמריקאית הראשונה שהמריאה לחלל – או סטיבן ספילברג הבאים, אני דמיינתי את עצמי בחדר מלא באנשים, מדריכה אותם לעשות תרגילי סטפ-טאצ' וג'מפינג ג'ק. בתיכון למדתי ספרדית וצרפתית כי קראתי שצריך לדבר שלוש שפות כדי להיות מדריכת אירובי בכפרי הנופש של קלאב מד.

עכשיו מצאתי את עצמי עומדת מחוץ למכון הכושר בקמפוס, כמה דקות לפני הבחינה לתפקיד מדריכת אירובי. התאמנתי על הכוריאוגרפיה במשך שעות רבות כל כך עד שיכולתי לבצע את הקטע מתוך שינה, ואף על פי כן, תחושות מוכרות של בהלה הציפו אותי. היתה לי בחילה. הציפורניים שלי התחפרו בתוך כפות הידיים. היה לי חשוב כל כך לעשות את זה, עד שחשבתי שהלב שלי יתפוצץ בעוד רגע. בער בי רצון לברוח מהחרדה הגוברת. פשוט ללכת משם, לחזור לדירה שלי ולהעמיד פנים שכל הסיפור הזה לא קרה בכלל.

אני זוכרת את הרגע הזה בבירור. עמדתי מחוץ לסטודיו, רציתי לברוח – אבל בחרתי להישאר. אולי גם לכם היה רגע כזה – נקודת מפנה שבה אמרתם "כן" למשהו שחלמתם לעשות אבל תמיד הפחיד אתכם. במבט לאחור, אני חושבת שאחת הסיבות לכך שנשארתי היתה כל מה שלמדתי על אומץ ממגוון הפעילויות הגופניות האהובות עלי. ביוגה למדתי איך לנשום עמוק ולהימתח אל מחוץ לאזור הנוחות שלי. במחול למדתי שלא משנה כמה מודאגת ומיואשת הרגשתי בתחילת השיעור, המוזיקה והתנועה תמיד נשאו אותי למקום של אופטימיות. ובאימוני הקרדיו הכי קשוחים שלי למדתי שדפיקות לב הן לא תמיד סימן לפחד. לפעמים הן הוכחה לכך שהלב שלנו מתחזק.

ההחלטה להישאר ולהיבחן לתפקיד שינתה את חיי כי היא היתה הצעד הראשון שלי בדרך להיות מדריכת כושר בקבוצות. כמעט 20 שנה חלפו מאז, וההוראה נהפכה בשבילי למקור בלתי נדלה של אושר ומשמעות. לאורך השנים ראיתי שוב ושוב כיצד תנועה יכולה לשנות את מצב הרוח שלנו. איך יש בכוחה לשלוח מישהו בחזרה אל העולם עם תקווה מחודשת. זכיתי לראות כיצד פעילות גופנית מעניקה למתעמלים את הכוח להרגיש כמה הם חזקים ומאפשרת להם גם לשחרר. לימדתי אנשים מכל הגילים ובעלי מגוון רחב של יכולות גופניות, ולמדתי שהתנועה יכולה למלא תפקידים רבים ושונים בחייהם של בני אדם. התנועה היא דרך לתרגל אהבה עצמית, הזדמנות להתמודד עם אתגרים ומקום ליצירת קשרים חדשים. רבים מהשיעורים שלימדתי התפתחו כך שנוצרו קהילות של אנשים שלא רק נעו יחד, אלא גם תמכו זה בזה ופרגנו זה לזה. בשיעורים האלה למדתי מהו אושר קולקטיבי, גם בתיאום של התנועות שלנו וגם בחיבוקים הקבוצתיים שעטפו משתתפים אחרי היעדרות ממושכת. הובלת קבוצות של פעילות גופנית העניקה לי כל כך הרבה סיפוק, עד שמעולם לא הפסקתי. המשכתי לעסוק בזה לא רק בגלל הסיפוק ששאבתי משיתוף אנשים אחרים באושר שבתנועה, אלא גם מכיוון שהתנועה עזרה לי. בשלבים שונים של חיי, פעילות גופנית הצילה אותי מפני בידוד וייאוש, טיפחה בי אומץ ותקווה, הזכירה לי איך לחוות אושר ונתנה לי תחושת שייכות.

הסיפור שלי אינו חריג. ברחבי העולם, אנשים שמפעילים את הגוף מאושרים יותר ומרוצים יותר מחייהם. אין זה משנה אם הפעילות הספורטיבית המועדפת עליהם היא הליכה, ריצה, שחייה, ריקוד, רכיבה על אופניים, משחקים קבוצתיים, הרמת משקולות או יוגה. לאנשים המתעמלים באופן קבוע יש תחושת מטרה חזקה יותר והם חווים יותר הכרת תודה, אהבה ותקווה. הם מרגישים מחוברים יותר לקהילות שלהם, ויש להם סיכויים נמוכים יותר לסבול מבדידות או מדיכאון. היתרונות האלה בולטים לאורך כל החיים. הם רלוונטיים בכל הרבדים החברתיים והכלכליים ונראה שהם אוניברסליים וחוצי תרבויות. חשוב לציין גם שהיתרונות הפסיכולוגיים והחברתיים של פעילות גופנית אינם תלויים ביכולת גופנית מסוימת או במצב בריאותי מסוים. הם הודגמו גם בקרב אנשים עם כאב כרוני, מוגבלויות גופניות או מחלות נפשיות וגופניות חמורות, ואפילו בקרב מטופלים בהוספיס. ההנאות המתוארות לעיל – החל בתקווה ובמשמעות וכלה בשייכות – קשורות בראש ובראשונה לתנועה, ולא לכושר.

השאלה כיצד פעילות גופנית תורמת לאושר שלנו נמצאת במוקד ספר זה. התחלתי בקריאת מחקרים מדעיים בנושא, אך דילגתי על אינספור סקרים שמראים כי אנשים פעילים מאושרים יותר. חיפשתי דווקא את המחקרים והתיאוריות שיכולים לשפוך אור על השאלה מדוע. התעמקתי במאמרים אקדמיים בתחומים מגוונים כמו מדעי המוח, פליאונטולוגיה ומוזיקולוגיה. שוחחתי עם אנתרופולוגים, עם פסיכולוגים ועם פיזיולוגים. ראיינתי ספורטאים ומומחים לספורט. ביקרתי במקומות שבהם אנשים נעים יחד – חדרי כושר, סטודיו למחול, פארקים ואפילו נושאות מטוסים. קראתי ממוארים וחקרתי אתנוגרפיות כדי להבין טוב יותר את תפקידה של התנועה בתרבויות שונות ולאורך ההיסטוריה. הרחבתי את המחקר שלי כך שיִכלול את כתביהם של פילוסופים וחוקרי דת. האזנתי לפודקאסטים והצטרפתי לקבוצות ברשתות החברתיות. פניתי לחברים, לבני משפחה ולזרים וביקשתי מהם לשתף אותי בחוויות התנועה שלהם. כמעט אחרי כל ריאיון כזה מצאתי את עצמי חוזרת ומקשיבה לחלק מסוים בשיחה המוקלטת. לא רק כדי לבדוק את נכונות ההערות שכתבתי לעצמי, אלא מכיוון שרציתי לשמוע שוב את הסיפורים. רבים מהאנשים שדיברתי איתם הגיעו לסף דמעות כשהסבירו לי מהי משמעות התנועה בחייהם. בפעם השלישית שכתבתי, "דמעות נקוות בעיניה כשהיא מספרת לי את זה," הבנתי משהו: אלה היו דמעות של חדווה, חדווה שנובעת מהאושר שבתנועה.

 

אחד הדברים הראשונים שגיליתי הוא שההסבר השכיח ביותר לשאלה מדוע פעילות גופנית מסיבה לנו אושר הוא פשטני מדי. את ההשפעות הפסיכולוגיות של התנועה אי-אפשר לצמצם לכדי שטף של אֶנדוֹרפינים. פעילות גופנית משפיעה על כימיקלים רבים במוח, בהם כאלה שמספקים לנו אנרגיה, מפיגים דאגות ועוזרים לנו ליצור קשרים עם אחרים. היא מפחיתה דלקות במוח, פעולה שלאורך זמן עשויה להגן עלינו מפני דיכאון, חרדה ובדידות. פעילות גופנית קבועה גם מעצבת מחדש את המבנה הפיזי של המוח כך שאנו מוּעדים יותר להרגיש אושר וליצור קשרים חברתיים. השינויים הנוירולוגיים האלה דומים מאוד לשינויים שנצפים בטיפולים החדשניים ביותר נגד דיכאון והתמכרות. ההשפעות המהותיות הללו על המוח ניכרות אפילו במערכת השרירים. בזמן פעילות גופנית, השרירים מפרישים אל זרם הדם הורמונים אשר משפרים את העמידות של מוחנו בפני סטרס. חוקרים מכנים אותם "מולקולות של תקווה".

כאשר בוחנים את הראיות, קשה שלא להגיע למסקנה שהפיזיולוגיה שלנו מתוכננת לתגמל אותנו על תנועה. אך מדוע הביולוגיה האנושית מכוּונת באופן כזה לעודד אותנו להיות פעילים? ניחוש הגיוני אחד קשור ליתרונות הבריאותיים של הפעילות הגופנית. אולי המוח דואג לגוף ומוודא שנהיה פעילים מספיק כדי למנוע התקף לב. אולם הרעיון הזה מבוסס על פרספקטיבה היסטורית קצרה מדי באשר לתרומתה של פעילות גופנית להישרדות המין האנושי. הרופאים מעודדים אותנו לעסוק בפעילות גופנית כדי לאזן את רמת הסוכר בדם, להוריד את לחץ הדם, או להקטין את הסיכון שלנו לחלות בסרטן. אבל במשך רוב שנות קיומה של האנושות, המטרה העיקרית של התנועה לא היתה מניעת מחלות. פעילות גופנית היתה חלק מאורח החיים שלנו. כפי שכותב חוקר המוח דניאל ווֹלפֶּרט, "כל המטרה של מוח האדם היא ליצור תנועה. תנועה היא הדרך היחידה שיש לנו להיות באינטראקציה עם העולם." לכן הביולוגיה שלנו כוללת תגמולים שונים ורבים כל כך לתנועה. ברמה הבסיסית ביותר, תגמול על תנועה הוא הדרך של המוח והגוף לעודד אותנו להשתתף בחיים. אם אנחנו מוכנים לנוע, השרירים שלנו ייתנו לנו תקווה. המוח שלנו יחולל עונג. וכל הפיזיולוגיה שלנו תתאים את עצמה כדי לעזור לנו למצוא את האנרגיה, המטרה והאומץ שאנחנו צריכים כדי להמשיך.

יש גם סיפור מורכב יותר לספּר על הסיבה לכך שהתנועה מתגמלת – כזה שצומח מתוך הפסיכולוגיה של האושר האנושי. אנו, בני האדם, מחוּוטים למצוא עונג בפעילויות, בחוויות ובמצבים נפשיים שעוזרים לנו לשרוד. התופעה הזאת רחבה הרבה יותר מההיבטים המעשיים המובנים מאליהם, כמו אכילה ושינה, וכוללת רבות מהתכונות הפסיכולוגיות המגדירות אותנו כבני אדם. אנחנו נהנים משיתוף פעולה ומוצאים סיפוק בעבודת צוות. התקדמות גורמת לנו עונג, ואנו מתגאים בתרומה שלנו. אנחנו נקשרים לבני אדם, למקומות ולקהילות, והדאגה להם מחממת את לבנו, פשוטו כמשמעו. אפילו היכולת שלנו למצוא משמעות בחיים קשורה לנוירוביולוגיה של ההנאה: סיפורים ומטפורות מרתקים את מערכת הגמול במוח ומעודדים אותנו ליצור נרטיבים שעוזרים לנו להבין את חיינו. בני האדם לא צריכים ליצור את הרגלי האושר הללו בכל דור מחדש. האינסטינקטים טבועים בדי-אן-איי שלנו ומתעוררים לחיים בכל אחד מאיתנו. הם חיוניים להישרדותנו לא פחות מיכולתנו לנשום, לעכל מזון ולהזרים דם לשרירים.

פעילות גופנית – באמצעות התעמלות, טיול, תחרות או חגיגה – מסיבה לנו אושר כי היא מעוררת את האינסטינקטים האלה. תנועה שזורה בכמה מההנאות האנושיות הבסיסיות ביותר, כולל ביטוי עצמי, קשר חברתי ושליטה. כשאנחנו פעילים, יש לנו גישה להנאות מוּלדוֹת, החל בסיפוק שממלא אותנו כשאנו נעים על פי קצב המוזיקה וכלה בריגוש החושי של תנועה מהירה, חיננית או עוצמתית. תנועה יכולה גם למלא צרכים אנושיים בסיסיים, כמו התשוקה להתחבר לטבע או הרצון להרגיש חלק ממשהו גדול מאיתנו. נראה כי התחביבים הגופניים שאנחנו נמשכים אליהם יותר מכול תוכננו במיוחד כדי לרתום חוזקות אינדיבידואליות – היכולת להתמיד, להחזיק מעמד, ללמוד ולגדול – ובד בבד לעורר את האינסטינקטים שלנו לפעול יחד. כאשר פעילות גופנית מספקת אותנו מבחינה פסיכולוגית, זה מפני שההשתתפות שלנו חושפת את הטוב שבתוכנו ומראה לנו את הטוב שבאחרים. זוהי אחת הסיבות לכך שהתרבות האנושית מציבה את התנועה בלב המסורות השמחות והמשמעותיות ביותר. כפי שהבחין הפילוסוף דאג אנדרסון, "כוחה של התנועה טמון בכך שהיא מאפשרת לנו להגשים את כל מה שאנושי בנו."

 

בזמן שחקרתי את הקשרים הרבים בין תנועה לאושר, הספר הזה נהפך בעל כורחו למסע גילוי של כל מה שאנושי בנו. זוהי הדרך היחידה להבין את האושר שבתנועה. ואולי יותר מכל דבר אחר, נזכרתי שאושר אנושי פורח בקהילה. בני האדם התפתחו כיצורים חברתיים, ואנחנו זקוקים זה לזה כדי לשרוד. לאורך ההיסטוריה האנושית, תנועה – לשם עבודה, פולחן או משחק – עזרה לנו להתחבר, לשתף פעולה ולשמוח יחד. היום פעילות גופנית ממשיכה לקרב בינינו ומזכירה לנו עד כמה אנחנו זקוקים זה לזה. זאת היתה תגלית מפתיעה – עד כמה היתרונות הפסיכולוגיים האינדיבידואליים של פעילות גופנית תלויים בטבע החברתי שלנו. עד כמה האושר שבתנועה הוא בעצם האושר שבחיבור האנושי.

כשהתחלתי לכתוב את הספר הזה, חשבתי שהוא יהיה מדריך לעזרה עצמית שיסביר לקוראים כיצד למצוא אושר באמצעות פעילות גופנית. הוא התפתח לכדי משהו גדול יותר: מכתב אהבה לתנועה על שלל צורותיה וגם לטבע האדם. באיזשהו אופן משונה ומופלא, העבודה על הספר הזה רוממה את רוחי ממש כמו התנועה עצמה. היא עוררה בי תקווה ותחושה של אחווה. יותר מפעם אחת, כשסיימתי לשוחח עם מישהו בשביל הפרויקט הזה, אמרתי לעצמי בקול רם, "אני אוהבת בני אדם. אנשים הם מדהימים." אני חושבת שהלב שלי היה זקוק לזה לא פחות מאשר לפעילות לב-ריאה. אולי גם אתם צריכים משהו כזה. אם כן, אני מקווה שהקריאה בספר תעניק לכם מעט ממה שכתיבתו העניקה לי. אני מקווה שהספר יעודד אתכם לחשוב מחדש על השאלה למה התנועה חשובה. אני מקווה שהוא יעורר בכם השראה לנוע בדרכים שמסיבּות לכם אושר ומעניקות לכם משמעות. ואני מקווה שבשלב מסוים תניחו את הספר ותרגישו שלבכם מלא. שתחשבו, כמה נפלאים, כמה מופלאים, אנו בני האדם יכולים להיות.

 

 

 

ספרים נוספים

0
דילוג לתוכן