זן ואמנות ניקיון הבית והלב // שוקיי מצומוטו

הדרך להארה מתחילה בניקיון.
טאטאו את הדאגות מחייכם בעזרת רב-המכר היפני שיוביל אתכם לחיים נקיים, רגועים ושמחים יותר.

על פי הזן-בודהיזם היפני, פעולת הניקיון משמשת לא רק להסרת הלכלוך, אלא בעיקר כתרגול לטיפוח התודעה. ב"זן ואמנות ניקיון הבית והלב" מתבסס הנזיר הבודהיסטי שוקיי מצומוטו על טכניקות זן עתיקות לתחזוקת הבית ומראה כיצד שינויים קטנים בהרגלים היומיים שלנו – משגרת הבוקר, דרך ארוחת הצהריים ועד לפעולה האחרונה לפני השינה – יכולים להפוך את ביתנו למקום נקי, שקט ומלא שלווה.

שוקיי מצומוטו הוא נזיר בודהיסטי ממקדש קוֹמיוֹג’י בקָמִייָאצ’וֹ שבטוקיו והמייסד של האתרים “קפה מקדש” ו”מקדש וירטואלי”, שם הוא מאפשר לאנשים להחיות את הבודהיזם המסורתי דרך האינטרנט.

“הספר המקסים הזה מציע טיפים מעשיים לניקיון כמו גם תובנות מרתקות לגבי הגישה הבודהיסטית לחיים, והקריאה בו מתאימה כהכנה נפשית לניקיון האביב.” – הגרדיאן

A MONK'S GUIDE TO A CLEAN HOUSE AND A SOUND MIND

Keisuke (Shoukei) Matsumoto

לקריאת פרק ראשון
תרגום: שרית עברני
תאריך הוצאה: מרץ 2020
קטגוריה: בקליסט, עיון
מספר עמודים: 157
עריכת תרגום: יוסף כהן
סדר: יעל מיכלסון
עיצוב עטיפה: מיכל קול
איור עטיפה: שרית עברני

זן ואמנות ניקיון הבית והלב // שוקיי מצומוטו

A MONK'S GUIDE TO A CLEAN HOUSE AND A SOUND MIND

Keisuke (Shoukei) Matsumoto

הדרך להארה מתחילה בניקיון.
טאטאו את הדאגות מחייכם בעזרת רב-המכר היפני שיוביל אתכם לחיים נקיים, רגועים ושמחים יותר.

על פי הזן-בודהיזם היפני, פעולת הניקיון משמשת לא רק להסרת הלכלוך, אלא בעיקר כתרגול לטיפוח התודעה. ב"זן ואמנות ניקיון הבית והלב" מתבסס הנזיר הבודהיסטי שוקיי מצומוטו על טכניקות זן עתיקות לתחזוקת הבית ומראה כיצד שינויים קטנים בהרגלים היומיים שלנו – משגרת הבוקר, דרך ארוחת הצהריים ועד לפעולה האחרונה לפני השינה – יכולים להפוך את ביתנו למקום נקי, שקט ומלא שלווה.

שוקיי מצומוטו הוא נזיר בודהיסטי ממקדש קוֹמיוֹג’י בקָמִייָאצ’וֹ שבטוקיו והמייסד של האתרים “קפה מקדש” ו”מקדש וירטואלי”, שם הוא מאפשר לאנשים להחיות את הבודהיזם המסורתי דרך האינטרנט.

“הספר המקסים הזה מציע טיפים מעשיים לניקיון כמו גם תובנות מרתקות לגבי הגישה הבודהיסטית לחיים, והקריאה בו מתאימה כהכנה נפשית לניקיון האביב.” – הגרדיאן

לקריאת פרק ראשון
תרגום: שרית עברני
תאריך הוצאה: מרץ 2020
קטגוריה: בקליסט, עיון
מספר עמודים: 157
עריכת תרגום: יוסף כהן
סדר: יעל מיכלסון
עיצוב עטיפה: מיכל קול
איור עטיפה: שרית עברני

זן ואמנות ניקיון הבית והלב // שוקיי מצומוטו

/ הקדמה /

אני נזיר בודהיסטי ממקדש קוֹמיוֹג'י בקָמִייָאצ'וֹ שבטוקיו. נכנסתי למקדש קומיוג'י בשנת 2003 והפכתי לנזיר המשתייך לאסכולת ג'וֹדוֹ שינשוּ הוֹנגוָואנג'י. יומו של הנזיר נפתח בניקיון. אנו מטאטאים את שטחיו ואת גניו של המקדש וממרקים את האולם המרכזי. איננו עושים זאת כי מלוכלך או מבולגן שם, אלא כדי להעלים את העגמומיות מלבנו.
כאשר מבקרים במקדש, חשים דריכות מבורכת במרחב השלֵו. הגנים מטופלים לעילא וללא רבב, על האדמה אין אפילו עלה אחד. בתוך האולם המרכזי יושבים באופן טבעי זקופים וערים. הדברים הללו מסייעים להשקטת התודעה.
אנו מסירים אבק כדי להעלים את תשוקותינו הארציות. אנו מקרצפים לכלוך כדי לשחרר את עצמנו מהיאחזויות. הזמן המוקדש לניקיון יסודי של כל פינה חבויה ברחבי המנזר מספק וממלא באופן יוצא דופן. אנו חיים בפשטות, מקדישים זמן להרהר ב"עצמי", חיים באופן מודע בכל רגע ורגע. לא רק נזירים צריכים לחיות כך, אלא כל אחד ואחת בעולמנו העמוס והרועש.
החיים הם מגרש אימונים יומיומי, וכולנו מורכבים מפעולותינו, מבחירותינו וממעשינו. אם חיים בהיסח הדעת, התודעה הופכת עכורה, אך אם מנסים לחיות באופן מודע היא עשויה להיטהר שוב. כאשר לבכם טהור, העולם נראה מואר יותר. אם עולמכם מואר יותר, אתם יכולים להיות טובים יותר לאחרים.
אסכולת הזן־בודהיזם מפורסמת בפרקטיקות הניקיון של נזיריה, אך הניקיון נחשב לרב־ערך ולדרך לטיפוח התודעה בכל הזרמים של הבודהיזם היפני. בספר זה אני מציג את כל שיטות הניקיון היומיומי הנהוגות במנזרים וחולק את חוויותי כנזיר מתלמד. את הידע על תרגולי הזן הכלול כאן אספתי בדיונַי עם שוֹיוֹ יוֹשימוּרָה, נזיר מאסכולת הסוֹטוֹ־זן שמקדם בישול זן צמחוני, ועם אוּנסוּי (חניך הזן) סֵייגָקוּ, שמקדם זן יפני בברלין.
אני מקווה שתיהנו ליישם בביתכם את טכניקות הניקיון המוצגות כאן. אין בהן שום דבר מסובך. כל מה שנחוץ הוא רצון להסיר את האבק מעל לבכם. מטלות הבית היומיומיות שלכם יהפכו לדרך לנקות אותו, וכך ישתפר לא רק מצב תודעתכם שלכם, אלא גם זה של כל הסובבים אתכם. אני מקווה שתגלו כי עבודות הבית היומיות הן הזדמנות פז להרהר ולהתבונן ב"עצמי" שלכם.
שוּקֶיי מָצוּמוֹטוֹ
נזיר במקדש קומיוג'י
נובמבר 2011
הבנת הניקיון
מהו ניקיון
יחסם של היפנים לניקיון היה תמיד כאל יותר ממטלה שגרתית. ביפן מקובל שתלמידי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים ינקו יחדיו את כיתת הלימוד שלהם. מעולם לא שמעתי שעושים זאת במדינות אחרות. הדבר קשור כנראה לכך שביפן פעולת הניקיון אינה נעשית רק לשם הסרת הלכלוך, אלא היא קשורה גם לטיפוח התודעה.
אם תבקרו במקדש זן, תמצאו את המקום מטופח לעילא. הדבר נעשה כמובן לשם קבלת האורחים, אך גם משום שפעולת הניקיון היא תרגול סגפנות חשוב לנזירים שחיים ומתרגלים במקדש. כל חלל מנוקה, מסודר וממורק לתפארת. כאשר תרגלתי במקדש בקיוטו, אפילו הטעות הקלה ביותר שעשיתי בקיפול ערימת בגדים הובילה ל"שיחת מוטיבציה" עם הבכירים ממני.
אם תהיה לכם אי פעם הזדמנות, התבוננו כיצד נזירים מנקים את שטחי המקדש שלהם. הם לבושים בגלימות סאמוּוָה, לבוש העבודה המסורתי של נזירים בודהיסטים, עסוקים בדממה במטלות שהוקצו להם ונראים שמחים וטובי לב. הניקיון לא נתפס כמעמסה מכבידה או כדבר שאיננו רוצים באמת לעשות ורק מחכים לסיים אותו כמה שיותר מהר. אומרים שאחד מתלמידיו של בודהה הגיע להארה בזמן שעשה דבר אחד בלבד — טאטא וזמזם לעצמו: "הסר את האבק, נקה את הטינופת".
הניקיון מתבצע לא בשל קיומו של הלכלוך, אלא כיוון שזהו תרגול סגפני לטיפוח התודעה.
פסולת
מהי פסולת בדיוק? דברים מלוכלכים, שחוקים, בלתי־שמישים, שאינם מועילים עוד, שאינם נחוצים וכן הלאה. אבל דבר לא מתחיל את דרכו כפסולת.
דברים הופכים לפסולת
כאשר מתייחסים אליהם כאל פסולת.
בבודהיזם מאמינים שאין דבר בעולם שהוא בעל צורה פיזית ממשית, טאי. כלומר, לשום דבר אין מהות בעצמו וכשלעצמו. זהו מקור המילה היפנית מוֹטָאינָאי, בזבזני.
אבל אם לדבר אין תוקף וממשות, איך הוא קיים? דברים קיימים כיוון שכל הדברים מתייחסים זה לזה וקשורים זה בזה באופן שתומך בקיומם. כך גם אצל בני האדם. האנשים והדברים בחיינו עושים אותנו למי שאנחנו. לכן אל לנו לשפוט אם משהו הוא שימושי או לסמן את מה שאינו בר שימוש בעינינו כפסולת.
אומרים שהנזיר המכובד רֶניוֹ הרים יום אחד פיסת נייר שהיתה מונחת במעבר ואמר, "אפילו פיסת הנייר הזאת ניתנה לנו על ידי הבודהה ואל לנו לבזבז אותה". הרעיון היפני שלא לנהוג בבזבזנות משמעותו אינה רק הימנעות מבזבוז, אלא הוא מגלם בתוכו רוח של הכרת תודה כלפי חפצים.
מי שאינם מכבדים חפצים,
אינם מכבדים בני אדם.
עבורם, כל דבר שאינו נחוץ עוד הוא פשוט פסולת. ילד שרואה את הוריו נוהגים כך תופס באותו אופן לא רק חפצים אלא גם חברים.
בתוך כל אובייקט אפשר למצוא את הזמן הרב ואת המאמץ שהושקעו בו — את "לב" האדם שיצר אותו. חשוב לזכור להרגיש הכרת תודה על כך כאשר מנקים או מסדרים ולא לטפל בדברים באי־אכפתיות.
עם זאת, איננו יכולים לשמור הכול בארונות כדי לא להיות בזבזנים. ישנם דברים שאף על פי שהם קצת ישנים, עדיין נשארה בהם חיוּת. במקום אחר יהיה להם מרחב לזרוח בו, אך תחת זאת הם לרוב נותרים סגורים ונשכחים ומסיימים את חייהם בלי לראות את אור היום. זה די עצוב. הודו לדברים ששירתו אתכם ותנו אותם למי שיוכל להשתמש בהם, כך שיהיו להם משמעות ותכלית והם יוכלו לזרוח שוב. העריכו את הדברים שנמצאים ממש מולכם.
מתי לנקות ולסדר
האם אתם חושבים שלא משנה מתי תנקו ושיש לעשות זאת פשוט כשמוצאים את הזמן? הזכרתי כבר שניקיון הוא דרך להעלים עצבות, אבל אפילו אם אתם מטאטאים ושוטפים את הרצפה במלוא הכוונה, לא תרגישו רעננים אם תעשו זאת בלילה. במקדשים בודהיסטיים לעולם לא מתחילים לנקות אחרי ששקעה השמש.
הניקיון חייב להתבצע בבוקר. הפכו אותו
למטלה הראשונה ביום שלכם.
סדר היום של אונסוי (חניך זן) נפתח בהשכמה מוקדמת, שטיפת פנים ולבישת הבגדים, והכול נעשה בכוונה להתחיל בניקיון ובביצוע כל מטלות היום. כשגופנו חש את הצינה של לפני עלות השחר, אנו מרגישים באופן טבעי טעונים ומלאי אנרגיה לקראת המטלות המצפות לנו. ביצוע עבודות הניקיון בשקט, עטופים בדממה — לפני שאנשים אחרים והצמחים התעוררו — מרענן ומנקה את התודעה. עד שהאחרים מגיחים, כבר סיימנו לנקות ואנו מוכנים לעבודות היום. ניקיון בבוקר יוצר מרחב נשימה לתודעתנו ומאפשר לנו לחוות יום נעים.
בסוף היום סדרו ונקו תמיד את סביבתכם, בטרם תפרשו למיטה. אם, כמו אונסוי, כל שגרת יומכם היא עבודות ניקיון וסדר, לא יהיה צורך בסידור נוסף בלילה.
מיד עם סיום השימוש בכל דבר שהוא, החזירו אותו למקומו. אם תקפידו על הסדר ועל הניקיון, לעולם לא יהיו דברים מפוזרים בכל פינה. לא קל ליישם את הדרך הזאת בבית רגיל, כמובן, ולכן כדאי לפחות לנסות להחזיר את הדברים שפיזרתם או שהשתמשתם בהם באופן מסודר למקום, עוד לפני שהיום נגמר. חשוב שהבית יהיה מסודר כדי שתוכלו להתחיל את יום המחרת בתחושה רעננה ומחודשת, ותהיו מוכנים לניקיונות היום החדש. בהתלמדות שלי לקראת הפיכתי לנזיר, שותפי לחדר ואני דקלמנו תמיד סוטרות בערב לפני שהלכנו לישון. מעשה זה, בחדר נקי ומסודר לקראת השינה, רִענן אותנו וניקה את התודעה, מה שהוביל לשינה עמוקה ומתוקה.
ניקיון וסדר הם מטלות יומיות, וחשוב מכול
להתמיד בהן ולהיות עקביים.
אפילו ביצוען לזמן קצר יועיל, לכן אמצו הרגל לעשות מאמץ סביר לנקות מדי יום. תחילה עלול להיות קשה להשכים בכל יום מוקדם בבוקר. אבל אם תהפכו את הניקיון בבוקר ואת הסידור בערב לעניין שבשגרה, גופכם ותודעתכם ירגישו רעננים ומחודשים בכל יום.
אווררו דברים
פעולה הכרחית אחת שיש לבצע לפני הניקיון היא לפתוח לרווחה את החלונות כדי להכניס פנימה אוויר טרי ורענן. אנו עושים זאת במקדש כדי לטהר את האוויר ולתת למשב הרוח הצח והצונן של הבוקר להיכנס. האוויר הקריר של שעת השחר שזורם פנימה מעורר, מלטף את העור ובזכותו מרגישים נקיים ורעננים. מילוי הריאות באוויר החדש הזה מכין את התודעה באופן טבעי למטלות הניקיון שלפנינו. לא משנה כמה תנקו דברים על פני השטח, אם האוויר סביבכם מעופש, תודעתכם אף היא תרגיש כך.
הרוח הקלילה של חודשי האביב והסתיו הנעימים מעניקה הרגשה נפלאה. באמצע הקיץ, לעומת זאת, פתיחת החלונות מכניסה פנימה את החום המחניק, ובבקרים חורפיים קור חד מתגנב פנימה. אבל זה בסדר גמור.
פעולת הניקיון היא הזדמנות
לתקשר עם הטבע.
ללא ההתאמות והתיקונים שנעשים על ידי בני האדם, הבית היה מתכסה באבק והשלד שלו היה מתערער. בתוך מאה שנים הוא היה מתפרק וחוזר לטבע. באמצעות הניקיון והטיפול בבית ובאמצעות שמירת האיזון עם הכוחות הגולמיים של הטבע, תוכלו לשמר את הבית במצב שמאפשר תנאי מחיה נוחים. בני האדם הם בבסיסם יצורים חלשים שלא יכולים לשרוד לאורך זמן ללא מחסה מפני כוחות הטבע. זוהי הסיבה שעלינו להתאים את עצמנו לסביבה שאנו חיים בה.
ניקיון הוא דרך לנהל שיחה עם הטבע. אם נבין זאת, יהיה לנו ברור גם שהיבטים שונים באורח החיים המודרני, כמו מיזוג אוויר שמייצר באופן מלאכותי את אותה הסביבה בקיץ ובחורף, הם למעשה סירוב לתקשר עם הטבע. הרגלים כאלו יובילו בוודאות להחלשת הגוף והתודעה.
כשחם, צריך להיות חם.
כשקר, צריך להיות קר.
אני חושב שהזעה תוך כדי הניקיון, בזמן שחווים את הטבע, היא הסוד לגוף ולתודעה בריאים. פתחו חלון והתחברו עם הטבע. היו מודעים לכך שאתם חלשים מכדי לחיות באותה הסביבה שבה מתקיימים בעלי חיים בטבע. חוו את רכותו ואת עוצמתו של הטבע כנגד עורכם והתמלאו הודיה על כוח החיים יקר הערך. בכל בוקר פתחו את החלונות המחברים אתכם אל הטבע ושאפו פנימה את האוויר הצח.
מה לעשות עם חרקים
בודהיסטים מקיימים חמישה כללים בסיסיים, והראשון שבהם מחייב אותנו להימנע מנטילת חיים. כל החיים שלובים זה בזה ויש להוקירם באופן שווה. אסור לפגוע ביצור חי אחר או להרוג יצור חי אחר ללא סיבה. אך בני האדם צריכים לעתים לקחת חיים כדי לאסוף בשר, דגים, ירקות ודברים נוספים הדרושים להישרדותם. עלינו להיות מודעים לצורך זה ולחוש חרטה ותודה בו זמנית.
חשוב למצוא דרכי חיים שיאפשרו לנו
להימנע מהרג יצורים חיים אחרים.
הבסיס לכך הוא ניקיון יומי. חרקים מגיחים כדי למצוא מזון ומקום להטלת ביציהם. אם תשאירו פירורים על שולחן האוכל וכלים מלוכלכים בכיור, או אם לא תוציאו את האשפה, חרקים יופיעו באופן טבעי. ניקיון יסודי לאחר כל ארוחה הוא אם כן הצעד הראשון לשם הימנעות מהרג חרקים. חשוב ליצור סביבה שאינה מאפשרת לחרקים להתרבות. אם תשאירו דלי בחוץ, ייאספו בתוכו מי גשמים ויתושים יתחילו להתרבות סביבו. הפכו דליים ומכלים אחרים שעלולים לאגור מים. הקפידו להשתמש באגרטלים ובכלי נוי קטנים אם אתם ממלאים אותם במים והחליפו את המים בתדירות גבוהה כדי שיישארו נקיים.
חרקים מסוימים, כמו טרמיטים וצרעות, הופכים מסוכנים אם מתעלמים מהבעיה. תוכלו למנוע מהם לקנן בכך שתדאגו תמיד לאוויר רענן, תמנעו הצטברות לחות, תגזמו את הצמחים לעתים קרובות ותשפרו את זרימת האוויר. כאשר מכסחים דשא, יש לחפש תחילה עלים וצואה ולוודא שלא חבויים בתוכם דבורים או זחלים. למען החרקים ובני האדם גם יחד, אנא, היו אדיבים כלפי כל היצורים החיים וכבדו אותם.

ספרים נוספים

0
דילוג לתוכן