ויליאם ונטון והקסטרופה הצנטריפוגלית (6) // בובי פירס

הפיצוץ זעזע את ספינת החלל העצומה.

הקברניט עמד מול החלון כשדלתות המעלית נפתחו ומישהו קרטע פנימה. החיילים שניצבו משני צדי הדלת הניפו את ההַלְמָנים שלהם.

"חכו," אמר הקברניט והרים את ידו. "הוא אחד משלנו."

האיש, שהיה פצוע, אחז בחזהו המדמם.

"הלוּרידיוּם…" פניו התעוותו בכאב. "הלורידיום השתלט על כל הספינה." הוא התמוטט על הרצפה.

"השתלט על כל הספינה? איך זה יכול להיות?" אישה לבושה בלבן שעמדה לצד הקברניט הביטה בו בשאלה.

הקברניט השקיף מהחלון. אלפי כוכבים נצנצו בחלל השחור כפחם. "עלינו להעביר את הספינה למצב כיבוי וחניית חירום."

"אם נפעיל כאן מצב כיבוי," אמרה האישה בלבן, "שדה הכוח יוסר והחללית תיפגע…" היא הצביעה על הסלעים שחלפו על פניהם בחלל.

פיצוץ רועם נוסף הדהד בספינה.

"אין לנו ברירה!" הקברניט שלף מתוך כיס הז'קט שלו כדור מוזהב. "אנחנו לא יכולים לתת ללורידיום להשתלט עלינו." הוא עמד להניח את הכדור על חיישן בלוח הבקרה, אבל לפתע, האיש שהתמוטט לרצפה קם לישיבה. הוא כיוון אקדח אל הקברניט וירה. קרן הלייזר פגעה בגבו של הקברניט.

במאמץ רב הצליחו האישה בלבן ועוד שני אנשים לייצב את הקברניט מול לוח הבקרה.

"הפעל מצב כיבוי," היו מילותיו האחרונות של הקברניט לפני שהתמוטט בעצמו.

אורות החוץ של ספינת החלל העצומה כבו. טיסתה נעצרה, ומעטפת המגן הכחולה נעלמה.

סלעים ואבק קוסמי ניתכו על גוף המתכת של הספינה.

ספרים נוספים