מה שאני הכי אוהבת במורקמי זה העולם המוזר שהוא בורא. בעיני הוא כמו חלילן שמצליח לרקום חוטי צליל וקסם ולשכנע את הקורא להיכנס ליקום מקביל. בעולם המפתיע שלו פעמונים מצלצלים מעצמם, רעיונות לובשים דמות, אנשים נכנסים בגופם למרחבי הנפש של עצמם ועוד ועוד. כשהתחלתי לקרוא את הרג...

1) לאחרונה ראה אור הספר "זיכרונותיו של חתול נודד" מאת הירו אריקווה בתרגומך מיפנית (הוצאת הכורסא). נתקלת בקשיים או באתגרים במהלך תרגום הספר? אין אף אחת שתגיד לכם שלא נתקלה באתגרים במהלך התרגום. מהות התרגום היא להתגבר על אתגרים, להשתלט על פערים ולהיחלץ מתוך בורות. במפגש...

אתחיל ואומר שקראתי את הספר הזה רק פעם אחת עד כה. אני צופה שאקרא אותו שוב. יש משהו מיוחד בטקסטים שכותבות סופרות על חייהן. תחושה של אינטימיות שורה על הקטעים הקצרים הללו. הקוראת נרכנת קדימה ומאזינה לסיפור חיים מעניין שמספרת חברה קרובה - החוויה בספר הזה דומה לזו שבספרה של...

זה לא ספר שהייתי לוקחת לידי אלמלא ניתן לי על ידי מישהי שאני סומכת עליה. דחיתי את פתיחת הספר ככל שיכולתי בבחינת ״דחיית הקץ״, אבל מתברר שטעיתי. הספר נגיש מאוד, כתוב בשפה בהירה ובעיקר מזמין בשל הטון הידידותי של המחברת. לא ציפיתי לזה מנזירה בודהיסטית, לא שידעתי בדיוק למה...

הקובץ הזה הופך קרביים ומשעשע בו זמנית. איך זה יכול להיות? אני חושבת שהוא נוגע בעצב חשוף, כך לשעיתים יכול להביא לכדי צחוק ולעיתים לכדי בכי או אפילו גועל. זה ללא ספק לא ספר לכל אחד. הייתי אומרת שהוא לבעלי קיבה חזקה, או לב עמיד. עם זאת אני אוהבת את הנגיעה הגסה הזאת של...

הקורונה מכתיבה לנו קצב רכישה נמוך בהרבה מהרגיל, אבל בכל זאת הספקנו בשנה האחרונה לרכוש זכויות תרגום לכמה ספרים מרגשים. אחד מהם הוא ספרו החדש של אנדי וויר PROJECT HAIL MARY. מי שכבר מכיר את אנדי בוודאי הספיק להתאהב בספריו לבד על מאדים וארטמיס, ומי שלא, למה אתם מחכים?!...

נתבקשתי לספר מעט על אחורי הקלעים של ההוצאה, ובחרתי להתמקד באחד התפקידים שאני עושה – תפקיד רחוק מעין הציבור שזכה לכינוי המורבידי "הקורא האחרון". אחרי שספר תורגם, נערך, הוגה ועומד, הוא מגיע אלי לקריאה אחרונה לפני הירידה לדפוס. לכאורה בשלב הזה הוא אמור להיות כמעט חף...

חיכיתי להגיע לקריאת הספר הזה מאחר ו"ללכת בשדות הכחולים" נכנס אצלי לפנתיאון הספרים המצוינים, אלה שנגעו בנקודה נסתרת בלב. לקלייר קיגן יש יכולת על לדבר בקול נשי יחודי ולבנות דמויות אמינות ומרתקות. אם אני אי פעם אהיה גדולה וגם אהיה סופרת, אז אם לא אהיה וירג'יניה וולף או...

חששתי להתאכזב מהספר משכילה, שמא הוא יהיה חיקוי חיוור של טירת הזכוכית שמקריאתו מאוד נהניתי. אבל לא כך היה. בטירת הזכוכית אהבתי את הגישה מלאת החמלה של המספרת כלפי הוריה הרחוקים משלימות, ואילו במשכילה היו דגשים אחרים. אהבתי שם את הניסיון לתאר כמו בזמן אמת אירועים שהתרחשו...