תחת המעטה התזזיתי של הקיום שוכן אצל כולנו המרחב העצום שבו מתחוללים הדרמות המהוסות, האגדות מלאות הקדם וגם, אבוי, הסיוטים. המרחב הזה קובע שוב ושוב את הטון והמקצב שבהם מתנהלים חיינו, ובכל זאת איננו חדלים מלהקל בו ראש. בשדות הציד הנצחיים נפרד המספר מחייו ומוביל אותנו בין אבני היסוד המיתיות אשר מהן בנויים חיי הנפש של כולנו. במסעו הפנימי מלא הצבע מגלה אדי, בדיעבד, אמיתות מפתיעות ומרגשות על עצמו ועל העולם. עלילת הרומן נעה על קו התפר שבין מציאות והזיה, בין ערות לחלום, בין התרחשויות ממשיות להרהורים פילוסופיים, ומותירה אותנו במצב של סקרנת מתמשת.