הרפואה המופלאה של קיי // אדם קיי

בואו נדבר על ימי קדם. לא, אני לא מדבר על פסח האחרון – נצטרך לחזור עוד יותר רחוק אל העבר. לאן הגעתם? דינוזאורים? לא, חזרתם קצת יותר מדי אחורה. זוזו טיפה קדימה – זהו, בדיוק.

כשאתם חושבים על ההיסטוריה, אולי אתם מדמיינים אבירים בשריון מגושם רוכבים אל הקרב, או אנשים במצרים העתיקה בונים פירמידות, או מלכים ומלכות עורפים ראשים של נתינים. אולי שמעתם על קקי שהתגלגל ברחובות כי אף אחד עוד לא המציא את השירותים, ועל מבוגרים שהכריחו ילדים לטפס במעלה ארובות.

בזמן שכל זה קרה, דבר אחד נשאר די אותו הדבר: גוף האדם. הרופאה שהלכתם אליה בשבוע שעבר כדי שתבדוק את החצ'קונים שצמחו לכם על התחת (אל תדאגו, אני לא אספר לאף אחד) היא האחרונה בשושלת ארוכה של רופאים שבודקים ישבנים – ואיברים אחרים – כבר מאות שנים. אבל אני די בטוח שהרופאה שביקרתם אצלה בכל זאת היתה קצת שונה מהרופאים במצרים העתיקה. קודם כול, השיניים שלה כנראה היו בריאות יותר, והיא לא חבשה כיסוי ראש עצום מזהב (הלוואי שהיו מרשים לי לחבוש כיסוי ראש עצום מזהב כשהייתי רופא). אבל הכי חשוב זה שהיא יודעת על גוף האדם הרבה יותר ממה שהרופאים ההם ידעו.

זאת היתה הבעיה העיקרית בימי קדם – לאנשים לא היה שום מושג איך הגוף שלנו פועל. אם חליתם, גם אם זה היה משהו קטן מאוד, כמו פצעוני תחת, הייתם עלולים להיות בצרות צרורות. והתרופה לפצעוני התחת המבאסים שלכם (מה קורה איתם, דרך אגב?) היתה משהו סוּפּר-מוזר וחסר תועלת – כמו לגרגר פיפי או לדחוף חרקים לתוך המכנסיים.

לא מאמינים לי? אז אולי מתחשק לכם ולתחת המחוצ'קן שלכם לנסוע קצת בזמן? זה בסדר – אתם לא צריכים לקחת ארוחת צהריים בתיק, ואין שום סיכוי שתשנו בטעות את מהלך ההיסטוריה אם תתעטשו במקרה על יוליוס קיסר, או שתעשו משהו שבגללו תולעים ישעבדו איכשהו את המין האנושי.

נחזור אלפי שנים לאחור כדי לראות איך רופאי העבר הסתדרו בלי כל הדברים האלה שמצילים עכשיו את חיינו מדי יום, החל מאלכוהול לחיטוי ואנטיביוטיקה לריפוי ועד קרני איקס וקרני… אה… נטפליקס (אני מקווה שיש דבר כזה). חוץ מזה, נבחן את כל הטעויות והניסויים (שגם רובם היו טעויות, בעצם) שבסופם, כעבור זמן רב מאוד, הבנו איך הכול עובד. כשאני אומר "הבנו", אני מתכוון למדענים המפורסמים מהעבר – הרי אתם לא גיליתם שום דבר על הגוף.

אני אענה על כל השאלות שלא הבנתם שאתם צריכים לשאול. כמו:

תלוי לאיזה רופא הלכנו, אבל סביר להניח שהוא היה אומר לנו לשתות את הפיפי שלנו, או בירה, או אפילו דם של כלבים. לא רוצה להרוס את ההפתעה, אבל אף אחד מהטיפולים האלה לא עבד הכי טוב…

מה היה הסירחון הגדול?

לא, זה לא השם שההיסטוריונים נתנו לחדר שלכם אחרי שאכלתם תבשיל שעועית וכרובית, אלא תקופה שבה היה בנהר התמזה כל כך הרבה קקי, שכל לונדון הסריחה כמו תחת של סוס במשך חודשים, ואלפי אנשים חלו בגלל החיידקים שיצאו ממנו.

אני אכיר לכם גאונים כמו לואי פַּסטֶר, שהמציא את הפסטה. רגע, לא. פסטר הוא האיש שהבין שחיידקים הם הדבר שגורם למחלות זיהומיות. לפני כן אנשים חשבו שזיהומים נגרמים מריח רע. הוא אפילו הבין איך להיפטר מחיידקים במזון, כדי שאנשים לא ימותו משתיית חלב שהחמיץ.

במשך מאות רבות של שנים לא הרשו לנשים להיות רופאות או מדעניות – מצב נורא ואיום של "סקסיזם", כלומר יחס שונה לנשים ולגברים. נשים עזרו למיליוני אנשים בתור מיילדות ומרפּאות, אבל הן לא קיבלו שום קרדיט על זה – לפעמים אפילו הענישו אותן על זה! נכון, קטע דפוק לגמרי… נפגוש כמה נשים מבריקות שהתגברו על הסקסיזם ושינו את העולם, כמו מארי קירי המופלאה. היא היתה האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל (הפרס הכי חשוב במדע), ואז היתה האדם השני אי-פעם שזוכה בפרס נובל בפעם השנייה (קצת חמדני מצדה, אם אתם שואלים אותי). ובצדק – התגליות שלה ממשיכות להציל את חייהם של חולי סרטן בכל דקה ודקה.

אבל לא כל האנשים בהיסטוריה היו גאונים. לדוגמה, אבא שלי, שפעם הרס את המחשב הנייד שלו כשניסה לנקות את המקלדת במים וסבון. אם נחזור עוד קצת לאחור, נגלה למה אנשי מצרים העתיקה חשבו שהמוח הוא פשוט מילוי חסר תועלת שאפשר לזרוק לפח וזהו, למה מורים הכריחו את התלמידים שלהם לעשן סיגריות, למה סַפָּרים כרתו ללקוחות שלהם את הרגליים ולמה אנשים קיבלו כסף כדי להפליץ (לצערי זה כבר לא קורה – סליחה).

לא מגעיל מספיק בשבילכם? אז מה דעתכם על מנתחים שאף פעם לא שטפו ידיים וחשבו שככל שיש להם יותר דם ומעיים ומוח על הבגדים, ככה יותר טוב? או על אלה שחשבו שהמטופלים שלהם חייבים להיות ערים ולצרוח בזמן הניתוח, אחרת הוא לא יצליח? אל תדאגו – אף אחד מהם כבר לא עובד היום. כלומר, אני מקווה שלא…

אז אם אתם מוכנים, שימו אטב על האף (בימים ההם היתה הרבה מוגלה מסריחה), תנעלו מגפיים טובים (היה גם הרבה קקי), תשטפו ידיים (כי הם ממש לא שטפו את הידיים שלהם) ובואו נחזור לזמן שהכול התחיל בו. לא, לא אל הדינוזאורים – לדינוזאורים לא היו רופאים. אולי בגלל זה הם נכחדו…

רופא ומכונת זמן – איך אף אחד לא חשב על זה עד עכשיו?! קדימה!

ספרים נוספים