הבלוג

שאלון המתרגמים: ניצן לפידות

1) לאחרונה ראה אור הספר "חנות ספרים על גלגלים" מאת ג'ני קולגן בתרגומך (הוצאת הכורסא). נתקלת בקשיים או באתגרים במהלך תרגום הספר?
הספר מתרחש ברובו בסקוטלנד, אז אחד האתגרים של התרגום היה להבין מהם המאכלים המשונים הנזכרים בספר ולנסות לשדך להם שמות בעברית. לשמחתי יש לחלקם תרגום או תעתיק מקובל, אבל עדיין הייתי צריכה לקרוא תיאורים לא מעוררי תיאבון במיוחד של חלק מהמאכלים כדי להבין מה נינה (גיבורת הספר) אוכלת.
אתגר מעניין נוסף היה שהסופרת טמנה בתוך רומן עמוס באזכורים ספרותיים אמיתיים גם כמה אזכורים מומצאים. כשהאזכור אמיתי חיפשתי טוב-טוב ובדקתי האם הספר תורגם לעברית כדי להשתמש בשם היצירה המתורגמת או בציטוט מתוכו. אבל כשהאזכור לא אמיתי, חיפשתי עוד יותר טוב כדי לוודא שהוא אכן פרי מוחה הקודח של הסופרת, ואז כמתרגמת היה לי קצת יותר חופש יצירתי. ככה הגעתי לכל מיני שרשורים אזוטריים בעמודי מעריצים של ג'ני קולגן, שם היו לא מעט קוראים שהתמרמרו על כך שהספרים המומצאים האלה לא נכתבו באמת.

2) היה קטע, פסקה או פרק שאהבת במיוחד בספר שתרגמת?
כאמור, לכל אורך הספר שזורים אזכורים ספרותיים. לפעמים זה יכול להיות די מעיק להתחיל לחפש תרגום קיים של יצירה המופיעה בספר ותורגמה מתישהו לעברית, אבל הפעם נחשפתי בזכות החיפוש לאסופת שירים נפלאה. השיר נכתב במקור ברוסית ותורגם על ידי אריה סתיו, והוא מופיע במלואו בספר – אז לכו לקרוא! בכל אופן, בעקבות החיפוש אחרי תרגום השיר דפדפתי באסופת השירים (שבעה שערי שירה: משוט פיוטי על פני תרבות המערב, שער שביעי) ומצאתי שם עוד הרבה פנינים.
קטעים נוספים שנהניתי במיוחד לתרגם קשורים למסיבות ולקרנבלים הפרועים שמתרחשים בספר, על כל השמחה הגלומה בהם והתיאורים של ריקודי השורות והזוגות שפשוט שבו את לבי.

3) כיצד הגעת אל מקצוע התרגום ומה היה הספר הראשון שתרגמת?
כשסיימתי את התואר הראשון שלי במדעי החיים ובפילוסופיה הבנתי שמה שאני בעצם הכי אוהבת לעשות זה לקרוא ספרים ולהתעסק בשפה... חברה טובה ונבונה שלי הציעה לי ללכת ללמוד תרגום, וזה מה שעשיתי. למדתי שנה באוניברסיטת תל אביב ומאז אני בתחום, קצת יותר מעשר שנים.
הספר הראשון שתרגמתי היה ספר עיון שנקרא "היסטוריה של הפסיכולוגיה המודרנית" מאת לודי ט. בנימין, שיצא בהוצאת רסלינג. אני אוהבת לשלב בין ספרי עיון לספרי פרוזה, ככה אני מרגישה שהתואר הראשון שלי לא היה לגמרי מיותר.

4) איזו יצירה היתה הכי קשה לתרגום עבורך ולמה? ומאיזו הכי נהנית?
כל ספר הוא אתגר ייחודי לתרגום בעיניי. לפעמים הקושי העיקרי הוא למצוא את הטון, הקול או הסגנון הנכונים, לפעמים הגישור התרבותי הוא אתגר משמעותי יותר, ולפעמים הטקסט מפתיע אותי עם אתגר ייחודי משלו. למשל, בשני ספרי נוער שתרגמתי, "צבים כל הדרך למטה" מאת ג'ון גרין (הוצאת הכורסא) ו"נסיכה בהסוואה" מאת קוני גלין (מודן), היו שזורות חידות בתוך הספר ורק אחרי שסיימתי לתרגם יכולתי לחזור אחורה ולבדוק שהחידות עובדות בכל המקומות. לפעמים לוקח ימים או שבועות עד שצץ רעיון מתאים לתרגום חידה או משחק מילים, אבל כשזה קורה זה מאוד מתגמל.
ספר שמאוד נהניתי לתרגם בזמן האחרון, גם הוא של הוצאת הכורסא, נקרא "ההרפתקאות הבלתי נוחות בעליל של ברונטה מטלסטון." הספר מספר על ילדה שאי אפשר לא להתאהב בה שעוברת מסע מטורלל לגמרי בעולם. הספר הזה פשוט עושה הכול נכון – הוא מצחיק ומקסים וחכם, וגם בו יש חידות ורמזים שהיה תענוג לגלות כקוראת ולהטמין מחדש כמתרגמת. נהניתי מכל רגע של עבודה עליו והבת הגדולה שלי כבר מחכה בקוצר רוח שהוא יצא כי עשיתי לה חשק לקרוא אותו.

5) יש מתרגם שמהווה השראה עבורך או אהוב עליך במיוחד?
יש כמה ספרים שקראתי קודם בתרגום לעברית ורק אחר כך במקור ובדיעבד הבנתי כמה טוב היה התרגום:
התרגום של בני לנדאו ובני הדר ל"מלכוד 22" מאת גוז'ף הלר, התרגום של יורם קניוק ל"בית מטבחיים 5" מאת קורט וונגוט והתרגום של דני קרמן ל"שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)" מאת ג'רום ק. ג'רום.
עכשיו כשאני מניחה את שלושתם זה ליד זה, אני מניחה שהמשותף ביניהם זה שהתרגום הצחיק אותי לא פחות מהמקור.

6) ולסיום - מהם הספרים האהובים עליך? ואיזה ספרים לא זכו למספיק הערכה לדעתך?
כמו הרבה אנשים שהשיבו לשאלון הזה לפניי, גם אצלי זה תלוי ביום שבו שואלים אותי. היום, יותר משנה אחרי שהגשתי את התזה לתואר שני, אני יכולה לחזור ולומר שהספרים האהובים עליי הם שניים מאלה שכתבתי עליהם בתזה (שעסקה בלידות בספרות) – The Stone Diaries מאת קרול שילדס ו-Surfacing מאת מרגרט אטווד, ומצטרף אליהם גם A Tree Grows in Brooklyn מאת בטי סמית. אני גם מאוד אוהבת את צ'יממנדה נגוזי אדיצ'י, במיוחד את "היביסקוס סגול," את "העין הכי כחולה" של טוני מוריסון, ואת "שיבה" של יא ג'סי. היום אני במצב רוח נשי במיוחד כנראה.

0
דילוג לתוכן