104 שנים להולדתה של מיוריאל ספארק

ב-1 בפרואר ציינו בעולם 104 שנים להולדתה של מיוריאל ספארק - סופרת, משוררת ומסאית סקוטית, שבשנת 2008 דורגה במקום השמיני ברשימת  "50 הסופרים הבריטיים הגדולים ביותר מאז 1945" שפורסמה במגזין טיימס.

ספארק נולדה באדינבורו בשם מיוריאל שרה קאמברג, בתם השנייה של שרה אליזבת מוד, מורה למוזיקה ולאנגלית, וברנרד קאמברג, מהנדס יהודי. היא הייתה בת חמש כשהחלה ללמוד בבית הספר לבנות על שם ג'יימס גילספי, שבו נשארה עד גיל שש־עשרה, תקופה שזכרה בחיבה רבה. ספארק הוכתרה ל"משוררת והחולמת" של בית הספר, ורבים משיריה המוקדמים הופיעו בעיתון הבית ספרי. ב־1929 היא פגשה לראשונה במורה בשם כריסטינה קיי, שנודעה לה השפעה גדולה על חייה ושימשה השראה לספרה הנודע ביותר – מיטב שנותיה של מיס ברודי, שיראה אור ביוני הקרוב בהוצאת הכורסא (סדרת זזה) בתרגום חדש של אלינוער ברגר.

בשנת 1937 היא נישאה לסידני אוסוולד ספארק, ועברה איתו לרודזיה (זימבבואה), שם נולד בנם רובין. לאחר תקופה קצרה יחסיה עם בעלה התדרדרו, ובשנת 1944 השניים התגרשו והיא שבה לבריטניה. בתקופה זו שירתה במודיעין הבריטי עד לסיום מלחמת העולם השנייה.

ספארק החלה לכתוב לאחר המלחמה תחת שמה מהנישואין. תחילה כתבה שירה וביקורת ספרות. בשנת 1947 הפכה לעורכת המגזין "Poetry Review", ורק בשנת 1957 יצא לאור ספרה הראשון, "The Comforters". היא פרסמה עוד שמונה ספרים עד שבשנת 1967 עברה להתגורר באיטליה, שם המשיכה לכתוב ולפרסם רומנים במרווחי זמן קבועים (בין השאר כתבה באיטליה את הנובלה מושב הנהג, שהייתה בעיניה הטובה ביצירותיה, וראתה אור בעברית בסדרת "חוצפנית הקטנה" המשותפת להוצאות הכורסא ותשע נשמות). בסך הכל פרסמה ספארק למעלה מ-40 יצירות שונות וזכתה בשלל פרסים ביניהם פרס ת"ס אליוט ופרס בוקאצ'ו לספרות אירופית.

בשנת 2006 מתה ספארק בביתה באיטליה בהיותה בת 88. היא קבורה בבית קברות מוקף חומה בכפר אוליבֶטוֹ שבוואל די קיאנה. במצבה היא מתוארת במילה איטלקית אחת פשוטה.poeta : משוררת.