פרנסוס על גלגלים / כריסטופר מורלי

(מאנגלית יהונתן דיין, הוצאת זיקית)

קודם כל על ההוצאה לאור שאולי לא כולם מכירים. זיקית היא הוצאה עצמאית במאה אחוז. מה זה אומר? שהם אינם תלויים בשיווק של הוצאה גדולה (הם משווקים בעצמם), הם אינם תלויים במבצעי רשתות הספרים (הספרים כלל אינם נמכרים ברשתות), ולפיכך יש לצוות המו"לים: אוריאל קון ושירה חפר שליטה מלאה בתכנים ובמחיר בו נמכרים הספרים שלהם. אמרתם אידיאליסטים? נכון. והם כאלה בלי להתבייש. אני מאחלת להם הצלחה גדולה כי הם מוציאים ספרים נפלאים. ישר כוח.

את הספר הראשון שהוציאו קניתי ביום שישי וקראתי בשבת. איזו שבת משמחת זאת היתה. הספר פרנסוס על גלגלים הוא פנינה אמיתית. לא מדובר בספרות גבוהת מצח, אשר חובבי הרפתקאות ירחקו ממנה, אבל בהחלט מדובר בספר לחובבי ספרים. הציטוט שהביאו העורכים על העטיפה מעטו של המחבר, כריסטופר מורלי, מהדהד במדויק את תחושותיי: "כשמוכרים לאדם ספר, לא מוכרים לו רק 340 גרם של דפים, דיו ודבק, מוכרים לו חיים חדשים. אהבה וידידות והומור וספינות שיוצאות לים עם לילה – בספר מצויים השמים והארץ במלואם, בספר של ממש, אני מתכוון." הציטוט הזה מחזיר אותי לספרים האהובים של נעוריי, שבכל אחד מהם מצאתי חברים חדשים ושהסיעו אותי הרחק מחיי והרחק ממגבלותיי. לא מדובר בספרות המתיימרת להבין את מעמקי הנפש אלא בעיקר באמנות הסיפור – זה אשר יכול לשאת אותך על כנפי הדמיון. המוהיקני האחרון, האיש במסכת הברזל, פנג הלבן, האסופית – לכולם היתה עלילה מסעירה ודמויות נפלאות וחד פעמיות, כאלה שהידידות עִמן איננה מסתיימת עם סגירת הספר.

לא אספר יותר מדי על העלילה של הספר מאחר והכיף הגדול ביותר הוא ללכת בקצב שמכתיב הסופר ולהתפתל בדרך עם עגלת הספרים של הפרופסור. זה האחרון הוא דמות חריפה ומרתקת – מעין חלילן מהמלין אשר מצליח לסחוף אחריו דמויות רבות אחרות בספר. אדם שידיעותיו אודות החיים והעולם לא נופלות מידיעותיו אודות ספרים. ומה אומר על הלן מקגיל, המספרת, אישה שללא כל ספק הייתי רוצה כחברה טובה. נקודות ההזדהות שלי אתה רבות מספור: אפיית הכיכרות, הרצון בחופש ובהרפתקה, האומץ, קנאת הסופרים שהיא חווה וההתכחשות שלה לאופייה הרומנטי. את כל אלה אני חולקת אִתה.

לסיכום, כל מי שאוהב ספרים ואוהב לקרוא, שיעשה לעצמו טובה ויקרא את הספר הנפלא הזה – תענוג צרוף.