שאלון מו"לית: הילית חמו-מאיר

1) איך הפכת להיות מו"לית?
בעצם הפכתי למו"לית קצת מחוסר ברירה. פוטרתי מעבודתי בכתר כשהגיעה עורכת ראשית חדשה ורצתה להביא את האנשים שלה. חשבתי שאולי אמצא עבודה בהוצאה אחרת אבל אז הציע לי דובי איכנוולד להקים הוצאה משלי תחת כנפי הוצאת ידיעות ספרים וקפצתי על המציאה. אני באה ממשפחה של עצמאיים אז לא פחדתי מכל מה שכרוך בעסק עצמאי. בהמשך שיפרתי עמדות ועברתי לעבוד בשותפות עם מודן. התחלתי מאוד בקטן, רק כמה ספרים - לאט לאט. כיום הכורסא מוציאה מעל 20 ספרים בשנה.

2) תוכלי לתאר כיצד נראית העבודה שלך על ספרים? מה היא כוללת? מה את הכי אוהבת בעבודה ומה פחות?
העבודה שלי כוללת קריאה מרובה, לא מעט ממנה על המחשב שכן הצעות לספרים מגיעות במייל מסוכנים ומוציאים לאור בעולם. מאחר ואני מאוד לא אוהבת לקרוא על המחשב, אני מוצאת את זה מתיש פעמים רבות, אם כי לקרוא באופן כללי אני דווקא די אוהבת. אני מתכוונת לספרים.
היבט נוסף בעבודה שלי הוא הטיפול בהפקה של הספרים משלב השליחה לתרגום, לעריכה, להגהה. שלב עיצוב העטיפה הוא האהוב עלי מכולם אבל הוא רחוק מלהיות החלק הקל בעבודה. העבודה בשיתוף עם מעצבים כדי להגיע לכריכה שתשקף את פנים הספר, שתהיה יפה, מעניינת, מיוחדת, שתמשוך את הלב, לא קלה. אני מחבבת גם את העבודה על הטקסט. לבדוק את העריכה, לראות שהתיקונים שהוכנסו אכן עושים חסד לעבודת המתרגם, ושהתוצאה מכבדת את ספר המקור. ככלל אני לא חושבת שיש חלק קל בעבודה הזאת (מלבד אולי כשקוראים ספר והוא ממש מוצלח וכיף לקריאה).

3) אילו דברים למדת לאורך השנים לגבי תחום המו"לות שלא ידעת כשהתחלת?
התחלתי בתחום כמזכירת מערכת בכתר ועבדתי על חוזים כך שנחשפתי קודם כל להיבט הבירוקרטי בעבודה המו"לית. כשהתחלתי לעבוד כמו"לית עצמאית, עבדתי לבד והדבר היחיד שהיה קצת חדש לי היה הטיפול בכל שלבי ההפקה בעצמי. מה שהתחדש לי בשנים האחרונות הוא שאני עובדת עם צוות וזה מאוד מקל עלי כי יש עוד אנשים שחולקים בעשייה. זה גם מאתגר לעיתים כי צריך לדעת לשחרר שליטה ולדעת שגם אם לא כל אחד עושה דברים כמוני, לא אומר שהם לא עושים זאת מצוין. אז לא ידעתי לנהל, לא ידעתי להתנהל עם תקציב, לא ידעתי לעשות שיקולים כלכליים כשהתחלתי ואני כל הזמן לומדת. באופן כללי, המו"לות היא תחום נהדר בשבילי כי תמיד ממשיכים ללמוד ואין בשום שלב תחושה של "אני יודעת הכול ומשעמם לי".

4) איזה ספר או פרוייקט היה הכי קשה עבורך? זכורים לך קשיים או אתגריים מיוחדים? ומעבודה על איזה ספר הכי נהנית?
העבודה על ספרי קומיקס מאוד מאתגרת. "הרוח של אניה" היה ראשון ו"מתגלגלת" השני ושניהם היו לא פשוטים. התרגום צריך להיות מאוד דיבורי ולהתאים לשבת בתוך בועת הדיבור המתאימה.
קשיים גדולים ואחרים מאוד היו גם בספר "עיניהם צופות באלוהים". התרגום היה מאוד מאתגר. המתרגמת (רעות בן יעקב) היתה צריכה להמציא למעשה שפה חדשה כי חלק מהספר כתוב בשפה פיוטית וחלקו בעגה השחורה של דרום ארצות הברית והיה לא פשוט לתת מענה לורסטיליות הזאת.
הספר שהכי נהניתי לעבוד עליו הוא פעמון הזכוכית. נהניתי זה קצת שקר כי פחדתי מאוד שתיפול טעות במילה או בהברה. אבל עצם העובדה שזכיתי לגעת בטקסט הזה הביאה לי אושר גדול.

5) יש אנשים או גופים בתעשייה המקומית או העולמית שמהווים בעבורך השראה מקצועית?
גופים הם לא דבר שמעורר בעיני השראה, אבל אנשים כן, ודאי. יש אנשים שפגשתי ביריד הספרים בפרנקפורט ובהחלט היוו השראה עבורי. לרוב אלה היו עורכות או מו"ליות שהקימו הוצאות וסדרות על אף כל הקשיים הכרוכים בכך ובחרו באומץ בקו ספרותי מיוחד ויוצא דופן. גם בארץ יש הרבה נשים מוכשרות ומכל אחת אני לומדת הרבה. אני מעריכה מאוד את רוני מודן, את טליה מרכוס מכתר-מודן, את דורית אקרלינג (הוצאת קרן), גבי סילון מהוצאת חרגול וכמובן שיש עוד רבות וטובות שכרגע לא עלו בדעתי.

6) ועכשיו לשאלות על העדפות ספרותיות: מהם הספרים האהובים עלייך?
אם להזכיר כותרים ספציפיים ולא רק מחברים: "גאווה ודעה קדומה" ו"השפעה" של ג'יין אוסטן, "סיפורי חורף" של קארן בליקסן (איזק דינסן), "המראה מקאסל רוק" של אליס מונרו, "השנים" של וירג'יניה וולף, "אוסטרליץ" של זיבאלד, "תנינה" של נורית זרחי, "פו הדב" של מילן, "השיבה הביתה" של אנקוויסט, "פעמון הזכוכית" של פלאת, "עיניהם צופות באלוהים" של זורה ניל הרסטון, "סיפורים על האלוהים" של רילקה. אעצור פה לא כי נגמרה לי הרשימה, אלא כי נראה לי שאם אמשיך לא אצליח לעצור.

7) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך ואיזה ספר גרם לך לתהות 'על מה המהומה'?
לדעתי עיניהם צופות באלוהים ופעמון הזכוכית לא זכו לדי הערכה. את סילביה פלאת יש נטייה לשייך לספרות אוטוביוגרפית בעוד הרומן (היחיד שכתבה) הוא הרבה הרבה יותר מעיבוד מחדש של הביוגרפיה שלה.
משום מה יש כאלה שלא מבינים את העוצמה של זורה ניל הרסטון. בעיני היא לא פחות מגאון ספרותי ותרבותי. סופרת משובחת שמצליחה להביא לתוך הספרות את קולה של תרבות שלמה שהיתה מושתקת באותה תקופה על ידי הבון טון הלבן. הספר הזה הוא תופעה ומשום מה לא זוכה ליחס של יצירת מופת.
לגבי על מה המהומה, אני לא אוהבת להגיד דברים לא יפים על ספרים, אבל לא התפעלתי כל כך מ"הציפורים" של טריה וסוס. אני מודה שחשבתי לעזוב אותו באמצע הקריאה, ונדיר שאעשה זאת. למחצית הראשונה של הספר לא היתה מזיקה עריכה. המחצית השנייה הרבה יותר מדוייקת בעיני.

8) ספר עיון מומלץ?
מלכת כל המחלות הוא ספר מרתק וכתוב מצוין, אבל אני מניחה שלא כולם יכולים לעכל את נושא הספר הזה - מחלת הסרטן. חוץ ממנו, יש ממואר שהייתי מעורבת בהוצאתו לאור בכתר שנקרא "אחרון הג'נטלמנים ההרפתקניים" שמספר על חייו של איש צעיר בצפון קנדה כנציג של חברת פרוות. הספר יצא לאור כפרוזה כי כך הוא גם כתוב אבל מדובר בסיפור חייו של המחבר אדוארד בוקלר מוריס. ספר מרתק ונוגע ללב על התבגרות בתנאים קיצוניים ועל המצב האנושי בכלל.

9) ולסיום – איך את בוחרת אילו ספרים לקרוא? והאם חשוב לך להכניס לרשימת הקריאה שלך ספרים שנכתבו בידי נשים ו/או מיעוטים שונים ותרבויות אחרות?
אני קוראת הרבה ספרים שכתבו נשים, אני גם משתדלת להוציא הרבה ספרים שכתבו נשים. אני לא סופרת כמה כותרים אני מוציאה של נשים וכמה של גברים, אבל אני בהחלט מחפשת ספרים מעניינים שנכתבו בידי נשים. אני פתוחה לכל התרבויות ובקריאה אפילו יותר מאשר כמוציאה לאור (כי כמוציאה לאור אצטרך לקרוא אותם במקור... ואין ביכולתי). אני אוהבת מאוד ספרים ממדינות שונות, ונהנית מהחשיפה לתרבויות שונות דרך הספרות. לצערי או לשמחתי אני קוראת לרוב ספרים קצרים שאני יכולה להיכנס בין ספרים שאני קוראת במסגרת העבודה שלי. לפעמים אני מרשה לעצמי לקרוא ספרים שמנים (בעיקר כשאני יוצאת לחופש).