הבלוג

שאלון התרגום: ענת חיינה

1) לאחרונה ראה אור הספר "שקד" מאת סון וון-פיונג בתרגומך מקוריאנית (הוצאת הכורסא). נתקלת בקשיים או באתגרים במהלך תרגום הספר?

כן, כמובן שהיו קשיים ואתגרים. כל תרגום משפה ותרבות זרה כולל בתוכו מושגים וביטויים משפת המקור שלא בהכרח ניתנים להבעה בקלות בשפת היעד. בין המחסרים התרבותיים מקוריאנית היו מושגים שקשורים לאוכל למשל (והפתרון הקל היה להוסיף הערות שוליים), או לתחום הלימודים – למשל "שעת למידה חופשית", או "מורה שאחראי על מועדון/נבחרת". אבל מושג מאוד מאתגר עבורי היה מטבע לשון שלא הכרתי, שגם נכתב בקיצור בסיפור. המילה הייתה "하얗게" שפירושה המילולי הוא "ב[אופן] לבן". היא הופיעה בקטע שבו יון-ג'ה מתאר איך הוא משחק עם מילים שמופיעות בספר, ולא הייתה קשורה בשום צורה. הרבה זמן הסתבכתי בזה, עד לאחר שהתייעצתי עם בחור קוריאני בנושא. הוא הסביר שזה מגיע מתוך הביטוי "하얗게 불태웠어" ("להישרף/לשרוף בלבן") או "새하얗게 불태워 버렸어" ("לשרוף [עד כלות] בלבן"), ופירושו "לשרוף/להישרף לאפר" ובהשאלה - לעשות את המקסימום, להתיש את עצמך [באופן חיובי] עד שלא נשאר כלום. אחרי זה הכל נעשה הגיוני פתאום, ומצאתי פתרון לבעיה.

 

2) היה קטע, פסקה או פרק שאהבת במיוחד בספר?

אני אוהבת מאוד את החלק הראשון בסיפור, על האופן שיון-ג'ה גדל בו, וההתמודדות שלו ושל המשפחה שלו עם הבעיה. זה מזכיר קצת את "המקרה המוזר של הכלב בשעות הלילה" , וכתוב בצורה נפלאה. קטע קצר יותר שאני אוהבת, הוא "ההתנגשות" של יון-ג'ה ודורה ברחוב אחר הצהריים. זה קטע כל כך ציורי ומתואר למופת, שאני ממש מרגישה בתוך הסצינה. עוד משהו שאהבתי לאורך כל הספר (ובעיקר בהתחלה) – זה תיאור של הבעות או רגשות. כיוון שיון-ג'ה לא יודע להבחין בין הבעות או להגדיר רגשות בבירור, הוא מתאר אותם לפי מה שהוא מכיר או ממש לפי הצורה של איברי הפנים. זה ממש מקסים – שימו לב לזה בקריאה 😊

 

3) מה גרם לך ללמוד קוריאנית והיכן/איך למדת את השפה?

האמת היא שבקרב מי שמתעניינות ומתעניינים בתרבות קוריאה, הרבה מגיעים דרך התעניינות ביפן – ואני לא שונה בזה. החיבור שלי הגיע מ"מאנהווא" שאלה סוג של קומיקסים, בדומה ל"מנגה" היפנית. התחלתי ללמוד קוריאנית לבד באינטרנט – וקוריאנית זו שפה שקל מאוד ללמוד לקרוא. אבל כשהתחלתי ללמוד קוריאנית בתואר הראשון באוניברסיטה העברית, ובהמשך כשלמדתי בקוריאה, הבנתי שהקושי האמיתי טמון בעשרות אם לא מאות צורות דקדוק שונות עם דקויות והבדלים שקשה מאוד לתפוס כדוברי עברית (או אנגלית). אז אחרי התואר הראשון בארץ, המשכתי לשנה אינטנסיבית של לימודי קוריאנית בקוריאה, ולאחר מכן שנתיים של תואר שני בספרות קוריאנית מודרנית בקוריאה, שנמשך עוד כמה שנים בארץ.

 

4) יש מתרגמ/ת שמהווה השראה עבורך או אהוב/ה עליך במיוחד?

אין מתרגמת או מתרגם שאהובים עליי במיוחד, אבל אני תמיד בודקת תרגום של מי זה, ונחמד לראות שמות מוכרים. מתרגמת שכן היוותה סוג של מקור השראה היא דברה סמית', שתרגמה את "הצמחונית" של הסופרת האן קאנג מקוריאנית לאנגלית. היא התחילה לתרגם את הספר לאחר שלמדה קוריאנית בערך שלוש או ארבע שנים. יש הרבה ביקורת על הטעויות שעשתה בתרגום (למשל חדר שינה הפך לסלון, אנשים סוגרים דלתות עם כפות הרגליים, ודיאלוגים של דמויות מתחלפים), אבל הספר זכה בפרס Man Booker לשנת 2016. יש מבקרים שטוענים שסמית' קצת שיכתבה את הסיפור ופירשה אותו בדרך שלה, אבל בראיונות עם הסופרת, האן קאנג טוענת שסמית' קלעה לכוונות שלה. בכל אופן, התעוזה של דברה סמית' מאוד השפיעה עליי, וגרמה לי להבין שאפשר לנסות וגם להצליח אפילו אם אני לא שולטת בקוריאנית ב-100%.

 

5) מהם הספרים האהובים עליך? ואילו ספרים לא זכו למספיק הערכה לדעתך?

מבחינת ז'אנרים, אני קוראת בעיקר דרמות, ספרי מתח, או פנטזיה/מדע בדיוני/סוריאליזם.... וגם רומנים לנוער. אני קוראת בעיקר ספרות מתורגמת, כשסופרים וסופרות בולטות הם: הארוקי מורקמי, ניל גיימן, מרגרט אטווד, דיאנה וויין-ג'ונס. בספרות עברית אני אוהבת את יואב בלום ואופיר טושה גפלה, שאולי לא זוכים למספיק הערכה – לדעתי שניהם משלבים באופן מצוין הומור ושאלות עמוקות על העולם והחיים.

 

6) ולסיום – איך את בוחרת אילו ספרים לקרוא? והאם את מקדישה את זמן הקריאה שלך רק לספרות קוריאנית או שאת מצליחה לקרוא גם ספרים אחרים?

אני בוחרת ספרים לפי המלצות אישיות, היכרות עם ספרים קודמים של המחבר או המחברת, וביקורות או תקצירים שאני קוראת. אולי קצת מביך לומר, אבל לפעמים אני בוחרת ספר לפי הכריכה שלו 😊 כריכה מעניינת או שם הספר גורמים לי להעיף מבט נוסף, לקרוא את הכריכה האחורית ולהציץ פנים. בימים אלה אני קוראת בעיקר בעברית או באנגלית. קשה להשיג ספרים בקוריאנית מחוץ לקוריאה, אז יש לי ספרים שקניתי כשהייתי שם או ביקרתי, או קיבלתי מחברות. אבל בכל מקרה, כנראה תמיד יהיה לי יותר קל ונוח לקרוא בעברית ולהתמסר כל כולי לסיפור.

0
דילוג לתוכן