גריי / לאוני סוואן

(מגרמנית: ארז וולק, הוצאת עם עובד)

אני מודה שאני קצת מכורה לספרים של לאוני סוואן. משהו בהומור העצמי של הדמויות שלה שובה את לבי שוב ושוב. האופן שבו משולבות בספר חיות המקבלות תכונות אנושיות גם הוא מוצא חן בעיני מאוד, ואני חושבת שהוא גם מסייע לסופרת להקטין מחשיבותן העצמית של דמויותיה. אבל אני לא כותבת עכשיו על כל ספריה של סוואן, אלא רק על גריי. הספר מתחיל בנפילה מבניין בקיימברידג' - האם היתה זאת נפילה, התאבדות או שמא רצח מתוכנן? גיבור הסיפור הוא מרצה באוניברסיטה, אקצנטרי במידת מה מאחר וה-OCD שלו מקשה עליו לא מעט בתפקודו התקין; עם זאת ההפרעה הזאת כנראה גם מסייעת לו בהבחנה בפרטים יוצאי דופן ומקדמת את פתרון התעלומה.

בתור מי שלא מחבבת תוכים כלל וכלל, אך מחבבת מאוד עלילות בלשיות, אני חייבת להודות שהתוכי כאן לא הפריע לי. אדרבא, הספר הזה גרם לי לחשוב מחדש על הציפורים הקולניות הללו במידה מסוימת של חיבה. אה וקיממברידג'. כנראה אצטרך לנסוע לראות אותה. ספר מומלץ ביותר - ביליתי איתו סוף שבוע מהנה.

הילית
מו"לית הכורסא